על הקשר שבין הנקה למניעת השמנה

מחקרים שפירסמו שלוש קבוצות של חוקרים (ארנז ושות', אוון ושות' והארדר ושות') בחנו את הקשר בין הנקה לעודף משקל אצל ילדים, ואלה ממצאיהם:

• לילדים שהונקו יש סיכוי נמוך יותר לעודף משקל מאשר לילדים שמעולם לא הונקו.
• ככל שמשך ההנקה מתארך, כך פוחתים הסיכויים לעודף משקל. לכל חודש של הנקה עד לגיל תשעה חודשים, הסיכויים לעודף משקל פחתו ב-4%.
• נראה שהנקה בלעדית – הזנה בחלב אם בלבד – מגינה מפני עודף משקל יותר מאשר הנקה בשילוב תרכובת מזון לתינוקות, אך נחוץ מחקר נוסף.
• נראה שהקשר ההפוך בין הנקה לעודף משקל (משך הנקה ארוך – סיכוי נמוך להשמנה) נמשך גם בגיל ההתבגרות.

מה יש בהנקה שמפחית את הסיכון לעודף משקל בילדים?

נחוץ מחקר נוסף בתחום, אך נראה שישנם כמה מנגנונים ביולוגיים שבעזרתם אפשר להסביר את הפחתת הסיכון לעודף משקל בילדים שינקו:

1. בקרת הוויסות העצמי של תינוקות יונקים, שכרוכה בתגובתם לרעב פנימי ולתחושת מלאות, עשויה להיות טובה יותר מאשר אצל תינוקות שמואכלים באמצעות בקבוק. תינוקות יונקים שולטים בכמות החלב שהם צורכים, ואילו תינוקות המוזנים בבקבוק עשויים לקבל עידוד מאותות חיצוניים להמשיך או לסיים את האכילה.
2. אפשרות שנייה נוגעת לריכוזי אינסולין בדם, המשתנים לפי שיטת ההאכלה. לתינוקות המוזנים בתרכובת מזון לתינוקות רמות אינסולין גבוהות יותר בפלסמה ותגובת אינסולין ממושכת יותר. ריכוזי אינסולין גבוהים יותר מעודדים צבירה של רקמת שומן, שבתורה מגבירה עלייה במשקל, השמנת-יתר וסיכון לסכרת מסוג 2. בנוסף, צריכת החלבון המוגברת אצל תינוקות המוזנים תרכובת מזון לתינוקות עשוי לעודד הפרשת אינסולין.
3. אפשרות שלישית הינה שריכוזי הלפטין (ההורמון שאמור לדכא תיאבון ולרסן את מידת השמנת הגוף) עשוי להיות מושפע מהנקה.